פסק-דין בתיק ע"מ 1780/10

בתאריך 2/4/10 בסמוך למחנה הפליטים קלנדיה, יידה המשיב יחד עם אחרים אבנים לעבר כלי רכב ישראלי שעבר בסמוך. בכוונת המשיב הייתה לפגוע במי מנוסעי הרכב ואכן האבנים פגעו בשמשת הרכב האחורי וגרמו לניפוצה. בנסיבות אלו, הודה המשיב במה שיוחס לו בכתב האישום, הורשע וביהמ"ש גזר את דינו ל-10 חודשי מאסר, מחציתם לריצוי בפועל ומחציתם על תנאי.

לנוכח פסיקתו של ביהמ"ש דלמטה, הזדרזה התביעה הצבאית לערער בהיותה סבורה כי ביהמ"ש הקל עם המשיב מעבר לרמת הענישה הראויה בסוג זה של עבירות. לטעמה של התביעה הצבאית, הקל ביהמ"ש עם המשיב גם לנוכח העובדה כי זה האחרון היה קטין בעת המעשה ובעל עבר נקי. מאידך דרשה הסנגוריה להשאיר את העונש על כנו ולדחות אגב כך את עתירת התביעה.

אין כל ספק כי ליידויי האבנים לעבר רכבים נוסעים יש פוטנציאל סיכוני אשר אין להקל עימו ראש. מעשים שכאלו יכולים להוביל לתוצאה קשה ואף קטלנית ועל כן היא מחייבת התייחסות מיוחדת תוך הרתעת הרבים. בסוגיה זו כבר קבענו לא אחת כי גילם של העבריינים בעבירות אלו לא יכול לשמש מחסום מפני הטלת עונשים מרתיעים וחמורים ובוודאי שאין צורך לשוב ולהדגיש סוגיה זו פעם אחר פעם.

הגם כי מדובר במשיב צעיר יליד 94', אין ספק כי הם ערבו עצמם בביצוע עבירה מתוך בחירה חופשית ואף אין ספק כי היו מודעים לתוצאה הצפויה. אגב כך, דומני כי הודעת הסנגוריה ביחס לזריקת האבנים וכי המשיב נקלע באקראי לחבורת מיידי האבנים, סבורני כי יש להסיר גרסה זו מעל הפרק וזאת לנוכח ההודאה המפורשת בזריקת האבנים, הן ההודאה בכתב האישום והן בדברי המשיב עצמו. "אני יידיתי לעברו אבנים בשביל שהוא יחזור לאחורה".

לא יכולה להיות כל מחלוקת כי מדובר במקרה חמור ביותר של יידוי אבנים. כפי שהודגש, יידה המשיב אבנים מטווח קצר לעבר כלי רכב אשר זוהה על ידו כרכב ישראלי והגם כי אירוע זה לא גרם לפציעה של מי מנוסעי הרכב, הרי שבוודאי יש משמעות חמורה לכך כי שמשת הרכב האחורית נפגעה ונופצה.

בנסיבות הקיימות, הגישו הצדדים את פסיקת בתי המשפט במקרים דומים. זה הדגיש את התייחסותו החמורה של בית המשפט ופסיקתו הנחרצת אף שיש נסיבות מיוחדות וזה הניח לפניי רמת ענישה אשר גם בנסיבות מיוחדות נחתמה על ימי מאסר ספורים.  כך או כך לא ניתן היה ללמוד גזירה שווה לענייננו הואיל וכל תיק תלוי הוא בנסיבותיו ואינו יכול ללמד לגופו של עניין. דומני כי אין לי אלא ללכת בשיטתי ובכללים שפסקתי בעבר כפסיקה עקרונית.

לאחר שבחנתי כל הנטען בתיק זה ולאחר שהבאתי בחשבון את כל הנסיבות והשיקולים שציינו הצדדים, החלטתי להתערב בפסק הדין דלמטה ותחת העונש שהושת החלטתי להחמיר בעונשו של המשיב ולגזור עליו 16 חודשי מאסר, 8 חודשים יהיו לריצוי בפועל מיום מעצרו והיתרה תהיה על תנאי והתנאי הוא למשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא, לא יעבור המשיב עבירה דומה לעבירה בה הורשע.

ניתנה היום, 26 ביולי 2010, ט"ו באב התש"ע, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.

 שופט

רמ"שית: לו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: